רש"י על מגילה י׳

1 יש אחריה היתר - כשחרבה שילה הותרו הבמות כדאמרינן במס' זבחים דף קיט. כי לא באתם עד עתה אל המנוחה זו שילה שנחו מלכבוש ואל הנחלה זו ירושלים למה חלקן הכתוב כדי ליתן היתר בין זו לזו:

2 גמ' בית חוניו - מזבח חוניו בנו של שמעון הצדיק בנה במה במצרים לשם שמים כדאמרינן במס' מנחות:

3 קסבר כו' - דאיכא למאן דאמר התם שבנאה לשם ע"ז:

4 וקסבר קדושה - שנתקדשה ירושלים אינה קדושה לעולם ומשחרבה הותרו הבמות:

5 לעתיד לבא - כלומר משתחרב:

6 והיא היתה נחלה - האמור בפסוק אל המנוחה ואל הנחלה:

7 קלעים להיכל - קא סלקא דעתך במקום חומות היכל שיהא מזבח הבנוי בעזרה קרוי אשר פתח אהל מועד שאלמלא כן לא היו מקריבין עד שיגמר הבנין והם התחילו להקריב קרבנות משבאו שם בימי כורש כמו שכתוב בספר עזרא ועד עשרים ושנים שנה אחרי כן לא נגמר הבית בשנת שלש לדריוש האחרון:

8 בונין מבחוץ - שהיו הקלעים פרושים לפנים מעובי החומה שלא יכנסו הבונין לתוך ההיכל:

9 לאו מכלל דר' אליעזר - דבעי קלעים סבר לא קידשה לאחר חורבן לפיכך פירסו קלעים במקום בנין וחזרו וקידשו בתודות ובשיר כדאמר במס' שבועות דף טז.:

10 ומר מאי דשמיע ליה קאמר - ולא משום צורך קדושה: וכי תימא כו':

11 ולמה מנאום - והלא הרבה היו שם והתם נמי תנן וכל כיוצא בהן:

12 את אלו - עיירות נמנו בפ' בתרא דערכין לענין בתי ערי חומה לומר שהיו מוקפות חומה מימות יהושע בן נון ואין שם יותר מתשעה:

13 ורמינהו - מסקנא דמילתיה הוא דאמר לעיל הני תנאי פליגי בקידשה ולא קידשה:

14 הא אמרי - לקמן בסיפא דהא מתני' גופה דלא צריכי לקדושי דקא מסיים ואזיל בה וכל שתעלה בידך מסורת מאבותיך:

15 כל המצות הללו - הנוהגות בערי חומה שילוח מצורע וקריאת מגילה בחמשה עשר והבית חלוט בה לסוף שנה:

16 אע"פ שאין כו' - אלמא סבירא ליה קדושה קמייתא לא בטלה מחמת חורבן והיינו תנאי:

17 וחרבו שלופה וגו' - וציערו שהוכיחו על ביטול תורה ותמיד של בין הערבים כדאמר לעיל בפירקין מגילה ג.:

18 ויהי דוד לכל דרכיו משכיל וה' עמו - וכתיב התם ויהי שאול עוין את דוד בשביל הצלחתו:

19 אמוץ ואמציה - אמוץ אביו של ישעיה ואמציה מלך יהודה:

20 מלמד שכיסתה פניה בבית חמיה - לפיכך לא הכירה עכשיו שאף בביתו לא ראה פניה שיהא מכירה:

21 אינו מן המדה - אינו אוחז למעט מדת קרקע לכל צדדיו כלום כדקתני יש לו עשר אמות לכל רוח באמצע בית קדש הקדשים היה יושב ויש ריוח בינו לבין הכתלים עשר אמות לכל צד וכל הבית אינו אלא כ' על כ' נמצא שאינו ממעט כלום:

22 לפני הדביר - חלל בית קדש הקדשים שהוא לפנים הדביר היא המחיצה המבדלת בין הקדש ובין קדש הקדשים:

23 פתח לה פיתחא להאי פרשתא מהכא - כשהיה רוצה לדרוש בענין איגרת פורים היה מתחיל לדרוש מקרא זה:

24 וקמתי עליהם - בפורענות בבל כתיב:

25 זה הכתב - אין להן כתב אלא מאומה אחרת:

26 נין - לשון ממשלה וכן ינון שמו תהילים ע״ב:י״ז ימשול ויגדל:

27 בצאת לפני החלוץ - ביהושפט כתיב בדברי הימים כשיצא להלחם על העמונים והגבעונים שבאו עליו:

28 הודו לה' כי טוב - משמע טוב שיקלסו לפניו על זאת:

29 אחרים משיש - וכשנתחייבו כלייה בימי המן היו אויביהן שמחין להן:

30 ושמתי כסאי בעילם - שושן הבירה היתה בעילם דכתיב בספר דניאל בשושן הבירה אשר בעילם המדינה: